|
שם האדם בגימטריה = שכינה
עשרת הדברות לבחירת שם
כתבה של הרב שמואל אליהו
| פורסם: |
21.07.08, 12:47 בידיעות |
קריאת שם היא דבר חשוב, שמוזכר בתורה כמה וכמה פעמים. אבות ואמהות העם היהודי העניקו לילדיהם שמות, והתורה הקפידה להסביר את משמעותם. במקרים מסוימים התערב הקב"ה ושינה את שמות בני האדם על פי התפקיד שמיועד להם. אברם הפך לאברהם ושרי לשרה - הכל כדי שזה ישקף את תפקידם החדש.
אם כן, איזה שם יש לתת לילדים?
א. שמות מתאימים וטובים שבהם קוראים לילדים לכתחילה.
ב. שמות שאם קראו בהם לא משנים אותם, אבל לכתחילה לא קוראים בהם. רק אם מתעוררת בעיה - משנים.
ג. שמות שאפילו אם קראו בהם - משנים אותם.
1. בחירת שם שההורים אוהבים. קריאת השם היא הזכות של ההורים ולא של הסבא והסבתא או הדודה, ולכן הוא צריך להיות כזה שההורים רוצים בו. הם צריכים להחליט על כך בהסכמה בינם לבין עצמם. אחרי שהחליטו ראוי להתייעץ עם רב לראות שהשם הוא שם טוב ומקובל, כי לפעמים אפשר לטעות ולקרוא בשם שלא טוב לילד ויפגע בו בהמשך החיים.
אם יש ויכוח בן הבעל לאישה הם צריכים לדעת כי כל שם שלא מתאים לאחד מהם – לא יקראו בו. יחפשו עוד ועוד שמות עד שימצאו שם שמתאים לשניהם. את השם ראוי לקבוע רק אחרי הלידה. לפני כן אפשר להעלות רעיונות של שמות שונים, אבל ההחלטה הסופית צריכה ליפול אחרי הלידה.
.
2. לבחור שם שיש לו משמעות חיובית. הגמרא מספרת שרבי מאיר היה בודק את שמות האנשים לדעת את מעשיהם על פי משמעות שמותם, ואילו רבי יהודה ורבי יוסי לא הקפידו על כך. יום אחד ביקשו השלושה להתארח בשבת בפונדק. כששמעו את שם בעל הבית, "כִּידוֹר", אמר רבי מאיר כי מדובר באדם רשע, והסביר זאת על פי הפסוק "כִּי דּוֹר תַּהְפֻּכוֹת הֵמָּה".
רבי יהודה ורבי יוסי הפקידו אצל המארח את כספם ורבי מאיר החביא את שלו. במוצאי שבת הם ביקשו את הפיקדון, אך בעל הבית טען כי "לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם". רבי יהודה ורבי יוסי הוציאו את כספם בעורמה מאשתו של "כִּידוֹר", אך בעלה, ששמע על כך מאוחר יותר, רצח אותה. מכאן ואילך למדו חכמים מרבי מאיר לבדוק את בני האדם בשמות. לא שהשמות אומרים בוודאות על תכונותיו של האדם, אבל הם יכולים ללמד אותנו לחשוש.
3. ראוי שיהיה שם של צדיקים. כדאי שהשם יהיה שם של אנשים טובים, שם מהתנ"ך או שם של האבות. שמות של אנשים ישרי דרך. אנשים צדיקים.
אם קוראים על שם אדם מסוים - ראוי לבחור אדם שהוא חיובי שומר מצוות, בעל מידות טובות וכדומה. לכן לא מומלץ לכתחילה לקרוא "מתן" שהוא שם של כהן לעבודה זרה, למרות שמשמעות השם היא חיובית. כן לא טוב לקרוא לכתחילה בשם "ענת" או "נבו" שהם שמות שהוזכרו בהקשר שלילי בתורה. אולם, אם יש שם שהוא גם שם של צדיק וגם שם של רשע, כמו נעמה או ישמעאל - מותר לקרוא בו ולכוון על רבי ישמעאל שהיה כהן הגדול ולא על ישמעאל שהיה פרא אדם, על נעמה אשת נח ולא על נעמה אחות תובל קין, וכן לגבי יהודית, אבשלום, אלעד ואחרים.
אם חייבים לתת שם עם שם אדם שלא היה איש חיובי, כגון סבא או סבתא שהיו בעלי מידות רעות או שלא היה אנשים טובים עם הבריות, אפשר לכוון בעת קריאת השם על שם של צדיק שנקרא באותו שם בדיוק, ויותר טוב להוסיף שם שני על אותו השם.
4. לא כדאי לקרוא בשם משונה ומיוחד. אין לקרוא לבן או לבת שם שלא רגילים בו, שם זה עלול לגרום לילדים צער כשיגדלו בין ילדים, ולפעמים גם בין מבוגרים.
5. לא לקרוא על שם אדם שנהרג או היו לו חיים קשים. אין לקרוא על שם אדם שחלילה נהרג במלחמה או ממחלה קשה בקיצור ימים ושנים. אם היה סב שמת באופן קשה או נרצח חס וחלילה, ונולד לו כעת נכד – לא יקראו לו בשמו, אלא בתוספת שם. ונוהגים להוסיף לשם המקורי: חי, חיים, יחיאל, יחיה, ולכוון על שמו של מישהו אחר.
6. לא לקרוא שם של בנים לבנות ולא של בנות לבנים. אין לקרוא לבן בשם של בת ולא לבת בשם של בן. ודבר זה ראוי להקפיד עליו שהוא עלול לגרום צער לילדים בעת שיגדלו, שחבריהם עלולים להציק להם בשל כך. גם הילד עצמו עלול להתבלבל ובימינו שיש כאלה שלא יודעים אם הם בנים או בנות, ראוי להקפיד בדבר זה ביותר שהילדים לא יתבלבלו בדבר זה כלל.
כמו כן ראוי לא לקרוא לבת בשם הדומה בשורשו לשם של בן, כמו: רפאלה, דניאלה, שרונה, יוספה וכדומה. שזה עלול להפריע לילדה כשתגדל להיזכר תמיד על שם פלוני שעל שמו היא קרויה.
7. לא לקרוא שמות בלועזית. חכמינו אמרו כי בני ישראל זכו לגאולת מצרים בזכות זה שלא שינו את שמותיהם לשמות נוכריים. לצערנו, אחרי חורבן הבית השני יצאנו לגלות ולא נגאלנו ממנה כמעט אלפיים שנה. בגלות זו שיננו את שמותינו לשמות נוכריים, והדברים קשורים לעיכוב הגאולה של ישראל.
לכן, אם השם לקוח מתרבות הנוכרים ראוי מאוד להחליף אותו בשם עברי. ואף על פי שזה לא כל כך קל להחליף שם - זה כדאי כיון ששֵם הוא משהו מהותי לאדם. איזבל, למשל, הייתה אשתו של אחאב שהיה מלך רשע, והיא זאת שהחטיאה אותו וגרמה הרבה צער ועוגמת נפש לעם ישראל בתקופת שלטונו. הייתה עוד איזבל, מלכת ספרד, שהסיתה את המלך פרננדו לגרש את יהודי המקום ולהפעיל אינקוויזיציה נוראה ששרפה מאות ואלפי יהודים על המוקד.
השמות מאי, יולי אוגוסט - גם הם של נוכרים ואלילים נכריים. ראוי להמנע מלקרוא בהם, ואם נקראו כבר – צריך להחליפם.
מי שיש שם לועזי ואין לו משמעות שלילית, טוב שישנה את שמו לשם עברי בלשון הקדש, אבל אין בכך חובה.
אין שום חשש לקרוא להורים בשמות שניתנו להם ביידיש או בלאדינו, שהם תרגומים של לשון הקדש, שנכנסו לשפת היהודים באותן תקופות. אבל כשקוראים על שם סבא או סבתא ששמם הוא בשפות אלו - יש לקרוא על שמם בתרגום השם לעברית.
8. להיזהר בשם שמכיל אותיות קודש. מותר לקרוא בשם המכיל אחד משמותיו של הקב"ה רק אם הוא מופיע בתנ"ך, כגון: צורישדי, עמנואל, מישאל וכדומה. אך אין לקרוא בשם כזה כשאינו מופיע בתנ"ך. לכן יש להימנע משמות חדשים כמו: נסיה, אוראל, בת-אל וכדומה, אף על פי שיש להם משמעות חיובית. לפעמים השמות הללו מפעילים כוחות של מעלה ולא תמיד בכיוון הנכון.
9. לא לקרוא בשמות של מלאכים, אלא אם כן זה שם ידוע. אין שום חשש לקרוא בשם של מלאכים שהם מקובלים בעם ישראל, כגון מיכאל רפאל אוריאל גבריאל וכדומה. אבל אין לקרוא בשמות מלאכים שאין רגילים לקרוא בהם, למרות שמצד הדין אין בזה איסור. יש חשש שהוא קורא ומזמין את המלאכים בחינם.
10. אין חובה לקרוא בשני שמות. אפשר לתת שני שמות, אך אין חובה או צורך בדבר. מותר לקרוא בשני שמות למרות שאינו מתכוון לקרוא בשניהם לאחר מכן. מי שיש לו שני שמות, מותר לקרוא לו גם באחד משמותיו, מלבד עלייה לתורה
וכדומה שבהם צריך להקפיד לקרוא לו בשני שמותיו.
מתי משנים שם? כתב הרמ"א (יו"ד סי' של"ה סעי' י'): "יש אומרים שמי שיש לו חולה בביתו, יילך אצל חכם שבעיר שיבקש עליו רחמים". ועוד כותב הרמ"א: "נהגו לברך חולים בבית כנסת ולקרוא שם חדש, כי שינוי השם קורע גזר דינו".
במקרה שאדם מרגיש שמזלו לא דורך - יש נוהגים לעשות שינוי השם. צריך להזהיר שלא ימהרו לעשות לאדם שינוי השם אלא על-פי פסק הלכה מרב מוסמך. וגם כשיש צורך בשינוי שם - לא תמיד יש צורך לשנות את השם לגמרי, כי לפעמים מספיק להחסיר אות אחת ונחשב כשם אחר לגמרי. גם אם מוסיפים או מחסירים אות, עם כל זה טוב שיקבלו ברכה מרב מוסמך.
בהכנת הידיעה השתתף קובי נחשוני
טוב שם טוב משמן טוב" (קהלת, ז', א')
מהו שם? מה יש בו? מדוע אנו מייחסים לו עצמה כה גדולה?
-"כמה הולך שמן טוב? - מקיטון ועד לטרקלין; שם טוב- מסוף העולם ועד סופו"
(תלמוד בבלי, מסכת יבמות דף ט"ז, ע"ב).
על מנת להבין איזו משמעות יש ל'שם', עלינו להבין את המשמעות החבויה באותיות העבריות. אותיות אלה הן יותר מאשר סימנים המצטרפים למילים; הן מגשרות בין המציאות הגשמית לבין הרוחנית. על - פי הקבלה אדם מורכב משתי מהויות: מהמהות הגשמית - הגוף הנראה לעין, ומהמהות המטאפיסית - הנשמה. מעניין לציין כי המילה 'נשמה' מכילה בתוכה את המילה 'שם', ולא במקרה. שמו של אדם הוא החיבור שלו אל הנשמה. השם הוא כלי שמסוגל להעביר אנרגיה מסוימת, ולכן שמות שונים בעלי אותיות שונות, מעבירים אנרגיות שונות.
" המשימה הראשונה שקיבל אדם הראשון בגן עדן - לתת שמות לבעלי חיים "...וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ:" (בראשית ב', י"ט): כאשר האדם נתן שמות, הוא הפך להיות לאדון על סביבתו".
נתינת שם לילד היא אפוא מעשה גורלי וניתנת להורים במעיין נבואה....
מהות השמות
מהות שמותינו - הרב עזרא שיינברג (תשס"ה)
שם האדם הוא מהותו – "ולכל איש יש שם שנתן לו אלוקים".שמו של האדם הוא התפקיד המעשי והרוחני שעתיד נושא השם לממש. חז"ל אומרים, כי לעתיד לבוא אחרי 120 שנותינו אנו נשאל:" האם קיימנו את מה שביקשו מאתנו", כלומר האם מילאנו את תפקידו כראוי?
ישנם מקרים לצערנו, שהאנשים אינם יודעים את התשובה. כלומר, שוכחים את שמם. והסיבה לכך היא שמה שעשו בעולם בזמן חיותם - לא מומש, ולכן אין קשר בין שמם , תפקידם, למה שנעשה באמת בחיי המעשה בעולם הזה.
שמותינו מורכבים - מאותיות וכל אות היא מהות בפני עצמה.
כל אות מכסה את האור שתחתיה, כך שככול שהאות קטנה יותר האור המכוסה תחתיה גדול יותר ומאיר יותר.וכך השפע הוא רב יותר.
לדוגמה: האות יוד – הנה הקטנה שבאותיות ולכן היא מכסה שטח קטן וממילא העוצמה הגלומה באות הזאת הנה הגדולה מכולם. והחזקה מכולם.
זו הינה הסיבה הרוחנית לדברי המקובלים, ששמו של בורא עולם מתחיל באות יוד (בשם הוי"ה ב"ה) שכן הוא מהות הטוב והשפע האין סופי.
חז"ל – אומרים:" שהדיו השחור מכסה את האש הלבנה עליו הוא נכתב". ואכן במשפט זה רמוזים מהותם הפנימית של תורת האותיות כאמור.
הרמח"ל - בהקדמה "לחכמת האמת", כותב: "דע כי סוד התפשטות האורות הוא סוד תורת האותיות". ישנם אותיות שהשחור מקיף את הלבן - כגון האותיות: מם סופית,וסמך. וישנם אותיות שהלבן מקיף את השחור, כגון: האותיות נון, יוד, וו, נון.
חלוקת האותיות לפי מהותם הרוחנית.
ישנם מספר חלוקות המופיעות בספרי רבותינו העוסקים בנושא – ע"י נוכל להיכנס מעט, כדי להבין את מהות – השפעת האותיות המרכיבות את שמותינו על חיי האדם ותפקידו.
כאן המקום להדגיש כי רבו הספרים וההוגים בנושא זה והפרסומים בתחום רבים, אך לא כולם תואמים את דעת חז"ל וישנם אך המנוגדים לרוח התורה. ועל כן :"שומר נפשו ירחק מהם".
חלוקת האותיות לפי שיטת האר"י הקדוש זיע"א,
לפניכם חלוקה אחת מיני ארבע חלוקות המופיעות בכתבי חז"ל . חלוקה זאת מופיעה בכתבי האר"י הקדוש "במאמרי רשב"י" – בשערי השמות פרק ו'.
(המעונינים להעמיק ידיעותיהם בנושא יכולים לעבור וללמוד על חומר נוסף ממקורותינו הקדושים העוסקים נושאים אלו ועליהם סמכו ידיהם גדולי ישראל במהלך כל הדורות.
לדוגמא ניתן לעיין בספרים:
א. שורשי השמות -של הרב זכות זיע"א.
ב. פירוש הרמ"ק – לזוהר חדש פרשת בראשית. וכן פירוש השמ"ש לזוהר חדש מגילת רות.
ג. ספר היצירה - (יצא במהדורות שונות ורבות).
ד. סוד האותיות – חובר ע"י הרב בן מכיר זיע"א). ועוד.
כאמור לפניכם חלוקה אחת המופיעה בכתבי האר"י הקדוש. בחלוקה מזכיר לו סוד חד"ר – חסד דין רחמים.
ישנם אותיות שהן מהות קו החסד וישנם קו הדין ויש קו הרחמים.
אותיות קו החסד - הם האותיות:- ב, ג, ד, ה, ו, ז,ח, (אגב הסדר חשוב – ונתייחס לכך בהמשך).
קו הדין - הם האותיות : י, פ, צ, ק,ר, ש, ת.
קו הרחמים – הם האותיות: ט , י, ח, ל, מ, נ, ס.
סדר האותיות חשוב. - כך שמתוך אותיות קו החסד האותיות: ב, ג, ד, הם חסד ממש. ואלו האותיות: ה, ו, ז, הנם חסד חלש יותר. (חסד ממותק – בלשון הזוהר).
הערה: האות י' מופיע פעמים גם בדין וגם רחמים ואכן יש לה מספר תפקידים.
האות אלף מהותית מאוד והיא נותנת שפע רוחני חזק לכל קבוצה אליה היא מצטרפת , הן לדין
הן לחסד הן לרחמים.
לדוגמא: השם חיים – לרוב יטה עצמו לרחמים גדולים שכן כל מרכיבי שמו מקו הרחמים.
השם אברהם – מורכב מהאות :' א, ב ,ה, - קו החסד.
האות ר' מ קו הדין.
והאות מ' – רחמים. והאלף מצטרפת לאותיות ב, ו ה, ויוצרת – שם שמהותו חסד גדול, ועל כן בדרך כלל כל האברהמ"ים – אוהבי ועושי חסד. (וכמובן שלכל כלל יש יוצא מהכלל).
חלוקה נוספת:
ישנם חלוקות נוספות (ואגע בהם בקצרה – מישום שלחלוקות אלו אין כאן המקום להאריך. ויש בהבנתם צורך בידיעות נוספות מעבר לידיעת הנושא בצורה לוגית פשוטה – ותן לחכם ויחכם עוד).
חלוקת ספר היצירה:
ישנם שלוש קבוצות, חלק א – האותיות א מ ש .(מסמלות את החוכמה ואין בהם דין כלל)
חלק ב – האותיות הכפולות ב ג ד כ פ ר ת (מסמלות את הדין והרחמים גמורים)
חלק ג – כל שאר האותיות. (אינן מסמלות כלום והן נטפלות לעיקר).
יוצא מחלוקה זאת, שהשם אברהם כולו חסד ורחמים.
והשם יצחק גבורה וקושי ללא חסד וללא רחמים.
(ישנם כאמור חלוקות נוספות והמעונינים יוכלו לעיין בספרות העוסקת בנושא).
איך לקבוע שם .
ראשית חשוב לדעת ששמות הם עניין חשוב, ואין לזלזל בכך,לכן יש לחשוב על העניין בישוב הדעת. .הרשב"א.( תלמידו של הרמב"ן) כותב בשו"ת הרשב"א (תשובה ו') – כי ברגע שההורים עומדים לתת שם לבנם או ביתם, נזרקת בהם רוח הקודש. ועל ידי זה הם יכולים לכוון לאמת המהות הפנימית של הילד.
כמה הערות חשובות - לפני שקובעים שם של ילד או ילדה.
א. חשוב לא לקרוא על שמות של אנשים רשעים או טיפוסים מפוקפקים.
ב. מומלץ לקרוא על שמות צדיקים ואנשי מעשה.
השורש לכל השמות צריכים להימצא בתורה או בחז"ל – ושם שאינו מופיע בכתבים אלו, צריך להיזהר ממנו ולבדוק ולחקור שבע חקירות אם שם זה אינו פגום.
שמות נפטרים:
מומלץ שלא לקורא שמות – של נפטרים.
אלא אם כן ידוע שהנפטר היה צדיק גדול. (וגם על זה כותב הרב פתיה זצ"ל- בספרו מנחת יהודה -שיש לעשות ראשית תיקון לנפטר ורק אח"כ לקרוא לילד את שמו).
אם אין ברירה – בגלל כבוד לנפטר או למשפחה, יש לקרוא את שם הנפטר כשם שני – ושם אחר נוסף כשם ראשון.
הערה: א. ידוע מכתבי המקובלים כי מהות השם קשורה לשם האם הביולוגית. לכן יש להסתכל על מהות
השמות יחד.
ב. במידה ויש כינוי לשם יש לצרפו לשם האמיתי. ולפעול לפי הכלל הידוע שכל מה ממתרחש כאן
נקבע גם בשמים כך שמי שנקרא בברית אברהם וכולם קוראים לו אבי יש להסתכל על שמו
בצירוף הכינוי : אברהם אבי. וכן על זו הדרך.
אחטא לאמת אם לא אציין כי ראיתי ושמעתי (בע"ה) רבנים מקובלים, שרוח הקודש מלווה אותם... שרואים דברים דרך השמות מעבר לכל האמור כאן ומעבר לכל מה שנכתב ואולי גם ייכתב....!.
דוגמא לשמות שהם בעייתיים:
מזל. ויקטוריה. סולי. לילה.לילית.סימונה.
יש שהמליצו להחליף שמות אלא , אך כאמור יש לדון כל דבר לגופו לרוב בעלי שמות אלו מרגישים על עצמם כי הדברים לא מסתדרים (בלשון עדינה).
וכן ישנם שמות שלכאורה מורים על מהות מסוימת , אך כאמור אין בשמות אלו כל שיכות עקרונית למהות נושא השם. כגון: יפה , נועה. יפית . חכם.
מצאנו בספר "ערבי-נחל" -של הרב נחמן מברסלב זיע"א. רמז למציאות שיכול האדם
להעצים סוד שמו, ע"י העצמת האותיות היוצרות את שמו. כאשר האדם מתעלה מבחינה רוחנית, (תיקון המידות וקיום המצוות) אותיות המילוי הנלוות לאותיות היוצרות את שמו מתחילות להתחזק ולהאיר.
לדוגמא: השם "יצחק", מורכב מארבע אותיות, אבל כל אות בנויה בד"כ משלוש אותיות יסוד: י.ו.ד. צ.ד.י.ק. ח.י.ת. ק.ו.ף. וכאשר יצליח להגיע לרמות רוחניות גבוהות יותר, יכול להאיר גם אותיות הנחשבות למילוי של מילוי.. כנראה עד חמש רמות כנגד חמש הרמות הרוחניות "נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה." הרמות הללו הן בשורש הרוחני הנמצאות "למעלה".
כאשר האדם מרשיע מקלקל את מידותיו, מתחילות בהתחלה להחלש האותיות דמילוי ורק אח"כ אותיות היסוד של שמו וזה סוד: "ושם רשעים ירקב"
עשו והצליחו.
ואולי גם המשך יבוא.
|
הובא מאתר ראש יהודי
עד כאן: דבריו של הרב עזרא שיינברג
נתינת שם לתינוק
האר"י מסביר בספרו "שער הגלגולים" (הקדמה, כ"ג): כאשר נולד תינוק הוא נולד עם שמו, אך ההורים צריכים לגלות מהו אותו שם. זאת אחת הסיבות לכך שאין נותנים שם לתינוק לפני הלידה.
לבן נותנים שם ביום השמיני, בברית המילה: עומדים ליד המוהל ומוסרים לו את השם תוך התכוונות ל 'תדר' הנכון (ראה הסבר בהמשך). הכוונה מתעלת את זרימת האנרגיה בטקס המילה, ומשפיעה על הרך הנולד ועל המשך חייו. במקרה של הולדת בת, בשבת הראשונה לאחר שעברו שבעה ימים נותנים את השם בבית הכנסת.
כיצד נדע לבחור שם נכון ?
- באמצעות מדיטציה או חלומות נוכל לקבל מידע מתאים.
- בעיון בפרשת השבוע בשבוע שבו נולד התינוק, נוכל לקבל רמזים לשם הרצוי; הפרשה מבטאת את האנרגיה הזמינה ביקום בשבוע הלידה.
לפי חכמת הקבלה, הנשמה בוחרת מתי ובאילו נסיבות היא תרד אל העולם הגשמי. לכן תינוק שנולד בשבוע מסוים - ה 'תיקון' שלו ומה שעליו לחוות בחיים, קשורים לאנרגיות של אותו שבוע. על ההורים לחפש אפוא בפרשת השבוע אחר שם בעל עצמה עבור תינוקם.
לדוגמא: בפרשת 'מקץ' מובא סיפור יוסף הצדיק שיצא מהכלא והפך למשנה למלך מצרים; תינוק שנולד באותו שבוע - מומלץ לקרוא לו בשם 'יוסף'.
שמות חיוביים
האר"י מסביר בספרו "שער הגלגולים" שכל שם הוא בעל אנרגיה מסוימת. לכן מומלץ לא לקרוא לילד על שם קרוב משפחה שנפטר, וידוע שהיו לו חיים בלתי מוצלחים (מחלות, בעיות מיוחדות וכד').
שמות מקראיים הם שמות חיוביים או שליליים - לפי תכונותיו של בעל השם. עקרונית, שמות תנ"כיים חיוביים נחשבים לשמות החזקים והטובים ביותר (הם שרדו אלפי שנים).
מה שחשוב הוא: לוודא שאכן מציידים את הילדה בשם טוב וחזק שיסייע לו להתמודד עם אתגרי החיים. שני שמות ויותר - מכבידים ומחלישים את האנרגיה של הילד, ולא מומלץ לעשות זאת.
שינוי שם
אדם יכול לשנות את גורלו במספר דרכים: שינוי שם, שינוי מקום ושינוי מעשה. מסביר ספר הזוהר: "כשהנבואה נגלית על ידי הקדם של מעשים קשים היא נקראת חזות קשה או חזיון. אשר שם שמות, שמות ודאי כי השם הוא הגורם לכל... " (כרך ג', פרשת נוח, סעיפים ט"ו-ט"ז). ומוסיף התלמוד הבבלי (מסכת ברכות, דף ז'): "שמא גָרים". כלומר, השם גורם, משפיע. לשם יש כוח, שמו של אדם יכול לקבוע את גורלו.
אברהם אבינו ('אברם' היה שמו לפני השינוי), האסטרולוג הראשון בהיסטוריה, צפה בכוכבים וראה בהם שלא ייוולד לו בן. אך כשהבורא הוציא אותו החוצה, וביקש ממנו לספור את הכוכבים (בראשית ט"ו, ה') - התאפשר לאדם לראות, בפעם הראשונה בהיסטוריה, כי ניתן לצאת מהשפעת הגורל ולשנותו. אברהם השתמש בטכניקה של שינוי שם, והוסיף ה"א לשמו. שינוי שם יכול אם כן לשנות את גורלו של האדם.
מתי מומלץ לשנות שם?
- במצבים שבהם מרגיש האדם ששמו חוסם את התפתחותו והתקדמותו בחיים.
- במצבים של מחלה קשה או של ילד חולה מאוד במשפחה.
- הוספת אותיות לשם אף היא משמעותית מאוד, והשפעתה יכולה להיות חיובית או שלילית. הוספה או גריעה של אותיות משמות תנ"כים ידועים, איננה ידועה במסורת הקבלה. בשנים אחרונות פשט המנהג לעשות זאת בעצת "יודעי דבר" ואין לסמוך על זה כי אין לזה שום בסיס של ממש.
- חיזוק שם כאשר השם הוא טוב אך הוא ניתן בהקטרים ובכוונות שליליים, גושים חיזוק שם, נתינת השם מחדש, הפעם בכוונה נכונה.
מספר דרכים לשינוי שם:
- להחליט שהשם השתנה. מבחינת ההלכה היהודית השינוי תופס תוך שלושים יום.
- להודיע למשרד הפנים.
- בשבת בבוקר, בזמן קריאת התורה, בין העלייה השישית לשביעית - זהו העיתוי הטוב ביותר לבצע שינוי שם, כי האנרגיה חזקה במיוחד, ונותנת תוספת כוח לשינוי.
חיזוק שם
'חיזוק שם' עושים כאשר לילד ניתן אמנם שם בעל עצמה, אך הוא קרוי על שם קרוב משפחה שחייו לא היו טובים. בחיזוק שם ניתן השם מחדש, אך מכוונים לתדר הנכון - כמו לאישיות חיובית וחזקה מהתנ"ך
באדיבות ישיבת התפוצות הר ציון ירושלים
מקורות: תנך.גמרא.זהר,תיקוני הזהר.שו"ת "מנחת אליעזר".שו"ת "ציץ אליעזר".ספר חכמת הנפש – הרוקח.שו"ת "צמח צדק".ספר יצירה.שער הגלגולים –הארי.רמב"ם.ידיד נפש – רמח"ל.נפש החיים.מעם לועז.ספר הזכירה.ספר "חינא וחיסדא".שו"ת "משפטיך ליעקוב"."שפת אמת".דרך השם."עמק המלך"/של"ה קדוש."דעת חכמים" – רב יהודה לייב.ספר הניקוד – הרב יוסף גיקטיליא.ספר "אהבת שלום".ספר חכמת אדם.ליקוטי מוהר"ן.ספר המידות.ספר חסידים.פרקי אבות.סידור עבודת ישראל 106.ספר מערכות אלוקים שער אדם.מדרשים.ספר המנהגים.חיד"א.בן איש חי.מדרש רבה.משלי.ברית חדשה – לוקוס.מטעמים.
שמי א.ד.מ. – אבי דורון משה. ובתחילת דברי אני רוצה להודות: ל"טאטא"
ולרב הישיבה הרב מרדכי גולדשטיין ולרבני ישיבת התפוצות שהתירו לי להעביר את הנושא כאן בבית המדרש.
הדלקת נרות:
1. הנר הראשון הוא לאותם חברים שלא הגיעו שתהיה להם בריאות והצלחה.
2. הנר השני לבריאות כל החולים.
3. הנר השלישי לעילוי נשמת כל הצדיקים
הסבר:
הסיבה שגרמה לי לרצות ולהעביר את השיחה דווקא בנושא זה נובע מרצוני לקרב אנשים ליהדות.
ומכיוון שמיסטיקה בכלל היא נושא שמעניין הרבה אנשים אולם לצערנו הוא פרוץ לכל רוח בדור זה
לכן החלטתי ללקט את המידע שנותנת לנו התורה הקדושה
ולא כל מיני מיסטיקנים למיניהם שמטעים את הציבור בגלל חיסרון דעת.
הנושא שנדבר עליו היום הוא נושא שניתן לפתח ולשוחח עליו בהרחבה במשך שעות רבות.
מכיוון שאנו מוגבלים בזמן אני מבקש מכם לשאול שאלות בכדי שע"י זה נוכל לנתב את השיחה.
השאלות:
חיוך:
אחד שאל את הרבי:
רבי...איך אני מגיע לגן עדן?
ענה לו הרבי:
"תלך ישר וימינה"!
ספר שמות פרק א "ואלה שמות בני ישראל......"
בויקרא רבה לב-ה בשביל ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים,
בשם רב קפרא "שלא שינו את שמם ואת לשונם ולא אמרו לשון הרע ולא נמצאו בניהן אחד מהם פרוץ בערווה."
הוילנא גאון מסביר שגם בגלות פרס בימי האחשוורוש ההצלה הייתה שלא שינו את שמם ואת לשונם
אלא "מדינה ומדינה ככתבה ,עם ועם כלשונו"
וחידוש היעבץ –" אם ילמדו את התינוק שום שפה ולא ישמע לשונות עכום – יתחיל לדבר לשון הקודש בעצמו"
יומא פג:
שם: אומרת הגמרא בברכות ז: " היינו כינוי לאדם."
חז"ל אמרו שמא גרים....דהינו בשם האיש נרמזו מעשיו וקורותיו.
רבי מאיר דייק בשמא אם נאה הוא האיש או מכוער במעשיו....
רבי מאיר רבי יהודה ורבי יוסי הלכו בדרך.
רבי מאיר היה מדקדק בשמות אבל רבי יהודה ורבי יוסי לא!
הגיעו למקום אחד ביקשו ללון בו ונתנו להם.
שאלו את האכסנאי לשמו – אמר להם "כידור".
רבי מאיר חשב בליבו "רשע הוא האיש" – "כי דור תהפוכות המה" (דברים האזינו)
מכיוון שערב שבת היה זה הפקידו רבי יהודה ורבי יוסי את כספם אצל אותו האכסנאי,
אולם רבי מאיר הלך והטמין את כספו אצל קבר אביו של אותו אחד.
נאה לו לפונדקאי אביו בחלום ואמר לו "קח את הכסף שמונח על ראשי"
למחרת סיפר הפונדקאי את חלומו לחכמים...אמרו לו חלומות של שבת אין בהם ממש ואין לסמוך עליהם.
למרות זאת הלך רבי מאיר ושמר על כספו כל השבת.
למחרת ביקשו החכמים להמשיך בדרכם וביקשו את כספם המופקד.
אמר להם הפונדקאי "והרי לא הפקדתם בידי כלום".
אמר להם רבי מאיר "מדוע לא דייקתם בשם ללמוד שאדם רשע הוא?"
אמרו לו מדוע לא אמרת לנו...
לקחו את הפונדקאי והכניסו את הפונדקאי לחנות ראו שיש לו עדשים על שפמו
הלכו ונתנו סימן זה לאשתו ולקחו את הכסף.
הלך האכסנאי והרג את אשתו מרוב כעס על מה שעשתה.
מכאן גזרו חז"ל את העניין של מים אחרונים.
חיוך:
ילד אחד חוזר מהיום הראשון בבית הספר שאלת אותו אמו נו פשוש שלי איך היה לך היום? בסדר עונה הילד...
ואיך חמודי שלי הסתדר עם הילדים? בסדר עונה הילד...
ואיך המורה בונבון שלי...? בסדר עונה הילד...
"ינגלה.." שלי למדת משהוא היום? ...כן עונה הילד: למדתי שקוראים לי ....דוד!
השם מיצג את שורש נשמתנו – כרטיס הביקור שלנו.
הוא מסמל את תמצית אישיותו של האדם,כל מעלותיו,תכונותיו,אופיו ומהווה למעשה את זהותו האישית.
השם יוצר רושם מידי ולמעשה משמש כאריזה. גם צליל השם ומורכבות האותיות
נותנים לנו הרגשות שונות וזאת בגלל האנרגיות השונות המוקרנות ממנו.
כל זה טמון בין אותיות שמו.
בעולם הפרסום והעסקים שם = כסף....הרבה כסף!
שם זהו המוניטין של החברה וחברות רבות מקדישות תשומת לב רבה למציאת שם למותג חדש.
מדי בוקר אנו קוראים את הפסוק בפסוקי דזמרה "מונה מס" לכוכבים לכולם שמות יקרא" השם הוא הראשון בנתינת שמות.
השם ניתן לילד מתחילת היוולדו ואח"כ בעת המילה, ע"פ הסוד מכיוון שהילד ערל
ובעורלה שולטים שלוש הקליפות הטמאות ביותר לכן יש לקרוא בפעם הראשונה
את שם הילד דווקא בברית המילה ונכון שההורים לא יפרסמו כלל איך הם מעונינים לקרוא לבנם.
וכן נזכר באון גיליון כי ישו נימול ביום השמיני ויקרא שמו ישו (לוקוס ב כ"א).
כתב התשבץ כי טוב לקרוא לילד שנימול בתשעה באב מנחם (נחום נחומי נחמן)
ולילד שנימול בפורים מרדכי – לבת רצוי - אסתר-הדסה.
בבת נוהגים לקרוא שמה ביום ב" או ה" ובפרט ביום השבת שהאבא עולה לתורה
והשמש מברך את היולדת והילדה ב"מי שברך"
ישנם מקרים בהם רוצים לקרוא לבת הנולדת ע"ש האב לדוגמא:
יהודה –יהודית.
רפאל – רפאלה.
נחם – נחמה.
ציון – ציונה. וכד".
מובא בשו"ת "ציץ אליעזר" שלא לעשות כן – אך ע"פ דעת רוב הפוסקים מותר.
יש סברה שלא לקרוא לנקבה בשם של זכר או להפך.
דוגמא: דיקלה (דיקלה היה בנו הקטן של יקטן)
היום גם נוהגים לקצר שמות. ולא טוב הדבר מכיוון ששמו של האדם מרמז על תמצית תפקידו
ולכל אחד מהמינים שורש אחר כמו כן קיצור שם יכול לגרום לשינוי במהות תפקידו של אותו אדם..
כמו כן רצוי מאוד לא לקרוא בשמות לועזים ואלה שהגיעו לארץ עם שמות לועזים רצוי להוסיף שם לשמם.
השם הוא מעיין נבואה קטנה" שניתנה להורים ע"י השם
השם נושא בחובו משמעות פנימית, הבנה נסתרת וחכמה אישית קורה הרבה פעמים
שהורים מתכננים לתת שם מסוים לתינוק בזמן ההיריון ולאחר הלידה כשרואים את פניו של התינוק מקבלים את "השם" הנכון.
את הסיפור שמעתי מרב מבני ברק אינני זוכר את שמו...
שני עסקנים מבני ברק – שותפים אחד מהם שומר מצוות בעל משפחה השני לא-חשוך ילדים.
הציע לו השותף שומר המצוות לנסוע לרבי אלימלך ממינסק –
ישנה סגולה שאם באים על קברו וקוראים שם את ספר תהילים ויקבע לשמור שבת
ומצוות יפקד בבנים זכרים, לנסוע באותו היום ולחזור...וכך עשו.
כשהיו שם הציע לו השותף לקבל על עצמו ולקרוא את הילד ע"ש רבי אלימלך וכך באמת עשה.
לאחר כשנה בזמן הברית כשבאו לקרא לילד בשמו הזכיר לו השותף את נדרו...
האיש היה בלחץ מכיוון שאשתו הייתה זו שהחליטה על שם הילד...
לאחר שכנועים רבים החליטו לתת לילד שני שמות הראשון השם שניתן ע"י האימא והשני אלימלך....
ומה היה השם שניתן לו ע"י האם? נועם!
בבראשית ב פסוק כ
ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה"...ולאדם לא מצא עזר כנגדו..."
האדם הכיר את טבע הברואים קרא לכל אחד מהם בשם זכרים לחוד ונקבות לחוד.
עד היום הם נקראים באותם שמות בדיוק שנתן להם האדם!
אז שאל אותו השם...ובאיזה שם נקרא לך?
השיב לו "יפה לי השם אדם כי מן האדמה לקחתי.
ואח"כ: בראשית ב-כ"ג
"ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמותיי בשר מבשרי לזאת יקרא אישה כי מאיש לקחה זאת".
ובמדרש: נשאל אדם ע"י השם "ואני מה שמי?" אמר לו: לך נאה להיקרא א.ד.נ.י. שאתה אדון לכל בריותך.
אמר רב אחא זהו שנאמר "אני ה' הוא שמי" הוא שמי שקרא לי האדם הראשון.
בספר חסידים כתוב:
שהשם גורם לטובה או רעה, יש אדם שכל הנקראים בשמו יצליחו לגדולה וזהו פירוש הפסוק: "ויקרא בהם שמי ושם אבותיי".
בזוהר כתוב "ה' הסתכל באורייתא וברא עלמא"
השם ישראל נוטריקון – יש שישים ריבוא אותיות לתורה"
לכל אדם חלק באות שלמה או בקוץ או בתג של האות הוילנא גאון כתב כי הכל
כלול בתורה ולא רק הכללים בלבד אלא אפילו פרטיו של כל מין ומין של כל אדם בפרט וכל מה שיארע לו מיום היוולדו ועד סופו.
והנה ידוע מה שאמרו חז"ל (ברכות ז(
“לכו חזו מפעלות אלוקים אשר שם שמת בארץ"
אל תקרי שמת אלה שמות.
כי השם הוא עצם נפשו של האדם.
והראיה לכך גם היא מספר בראשית.
"וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו".
"ומשלמה המלך" למה קוראים לצפרדע צפרדע כי היא צופרת בדעת – זהר.
ו למה לחתול – חתול ? כי היא "מחתלת" את צרכיה.
השם מורכב מצירופיי אותיות כאשר לכל אות אחיזה בשורשה העליון.
והשורש העליון מהווה למעשה את ההשפעה, התכונות, היסודות ,
כישוריו ודחפיו וכן האמצעים העומדים לרשותו בהתמודדות עם החיים.
שמו של האדם קשור עם עצם חייו ואריכות ימיו.
בעל "השפת אמת" כותב בספרו "כל כוכב וכל מלאך נבראו לדבר מיוחד שליחות ספציפית
מהשם יתברך לכן קודם נקבע לכל אחד "שם עליון" (שורש שמו)
כדי שתדבק פעולתו בכוח עליון וכל שם נטבע בו הכוח להוציא לפועל את שליחותו.
ר" יוסף מטארני בתשובותיו ח"א סימן רע"ט אמר שלא להעלות שם : אדם , נח אלא רק מאברהם ואיל
|
